<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן קמ"ח</h1>
<h2>דף ב.</h2>
לקרא מגילה בזמנה. ואמרו רבותינו (מגיל' דף י"ט טור תרפ"ז) הכל כשרים לקרוא את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן, וגם מבטלין (דף ג') תלמוד תורה לקרותה אך לא מתעסק במת מצוה והכל חייבין לקרותה ואפילו נשים (דף ד') ומיהו אין מוציאות אנשים, והקורא בין עומד (דף כ"ג) בין יושב יצא, וכן קראוה שנים יצאו, ואינה צריכה עשר' (דף י"ט) ואין קורין אותה עכשיו אלא בארבעה עשר. ואם היינו יודעים כרך שמוקף חומה (דף ב' וג') מימות יהושע בן נון קורין אותה בחמשה עשר. ומברכין לפניה (דף כ"ג) שלש ברכות, מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו, בין בלילה בין ביום, וכל הלילה (דף כ') כשרה למקרא מגילה, ולאחריה במקום שנהגו מברכין בא"י אלהינו מלך העולם הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתינו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ברוך אתה ה' הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע, קרא למפרע (דף י"ו) או על פה לא יצא, אבל התחיל לקרותה ושהא מעט (שם י"ח וברכות י"ד) והתחיל לקרות ממקום שהניח אפילו שהא כדי לקרותה כולה יצא, והכל יוצאים בקריאת לשון הקדש שלנו אבל שאר לשון אין מועיל רק למבינים אותו לשון גם שתהא כתובה באותו לשון ולשון יוני לכל כשר (ש"ע דוקא לשון הקדש) ואמר רבא (דף י"ט) נקרא' ספר ונקראת אגרת, ספר שאם תפרה שלא בגידים פסולה, אגרת שאם יש בה ג' חוטין של גידים (ש"ע ואם יש לו גידים יתפור כלו בגידין) כשרה והוא שיהיו משולשיןא) והגוילין נהגו לעבדן לשמן ורבי' משה מיימון (פ"ב דהל' מגילה) אומר אינו צריך, ואין ראיה לא לזה ולא לזה, מיהו יש ראי' קצת מדנקרא' ספר צריך עבוד לשמה. וצריך (דף ט"ז) לקרות בני המן ועשרת בנשימה אחת, וגם צריך שיהו כתובי' (שם) אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה. ואת קורא אריח שהוא חצי לבנה, לפי שהיא תיבה קטנה, ופרשנדתא קורין לבנה לפי שתיבה גדולה היא. והיכא (דף ו') שנתעברה השנה קורין אותו באדר השני. וכן סדר פרשיות, אבל הספד ותענית אסור בין בארבע עשר וחמשה עשר של אדר הראשון בין בי"ד וט"ו של אדר השני והוא הדין לעשות משתהב) ושמחה (ש"ע י"א שחייב להרבות משתה ושמחה בי"ד של אדר הראשון ואין נוהגין כן מ"מ ירב' קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירין) אבל עשיית מלאכה אין איסור כי גם בשני אין איסור מלאכה רק במקו' שנהגו. וסעודת פורים (דף ז') שאכלה בלילה לא יצא, וצריך לשלוח שתי מנות לאיש אחד ולשני אביונים שתי מתנות ומגבת (ב"מ דף ע"ח וק"ו) פורים לפורים ואין העני רשאי ליקח מהם רצוע' לסנדלו ואין מדקדקין בהם אלא כל הפושט ידו ליטול יטול לעשות משת' ושמח'. [סמ"ק סימן קמ"ח]. א) פירוש משולשין, שיהא מתחלת היריעה עד תפירה ראשונה כמו מתפירה ראשונה עד שנייה וכן משנייה לשלישית כמו משלישי עד סוף היריעה, כי ההי' משולשין דמכות גבי ערי מקלט, מתחיל' היריע' פירוש בלא תפירה דצריך שיור תפר בתחלת היריעה כמו בס"ת. ב) וכן נוהגים גדולים לעשות משתה ושמחה בי"ד של אדר ראשון. אמנם בט"ו צ"ע שהרי גם באדר השני אין ט"ו נוהג כי אם מטעם לאסור של זה בזה, וגם בתלמודא קאמר אין בין י"ד שבאדר ראשון וכו' וט"ו לא הזכיר, מיהו שמא נקט אותו שהו' עיקר וה"ה ט"ו וגם העולם לא נהגו לעשו' משתה כי אם בי"ד של אדר הראשון לבד.
